לכבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי ממשלת האחדות החדשה
כעת שאתם סופסוף פותחים בממשלת אחדות זו, אתגרים משמעותיים רבים ניצבים בפניכם: השלכות מגיפת הקורונה, אתגרי ביטחון קיומיים, כלכלה מאתגרת ועוד. עם זאת, ישנו אתגר אחד בולט במיוחד: ירושלים.
השבוע נציין 53 שנה לשחרור ירושלים, אך ישנם עדיין איומים משמעותיים העומדים בפני בירתנו הנצחית: טרור – מעל 5,000 פיגועים או ניסיונות פיגוע בחמש השנים האחרונות בלבד), דמוגרפיה – האוכלוסייה ערבית גדלה לכ-40% מאוכלוסיית העיר, רבים מהם עוינים. דה-לגיטימציה – הכחשת השורשים ומורשת היהודית בירושלים, בנייה בלתי חוקית מאסיבית -ישנם עשרות אלפי יחידות כאלה בירושלים היום.
הממשלה החדשה בהנהגתכם צריכה לשים את ירושלים בראש סדרי העדיפויות – לא רק במילים, אלא במעשים – במיוחד בהתחשב במציאות הגיאו-פוליטית-בריאותית הייחודית של היום.
במכתב זה, הארגון שלנו, אם אשכחך-Keep Jerusalem, העוסק בהסברה, חקר מדיניות וחינוך, מסכם עבורך את חמשת האתגרים וההזדמנויות העיקריות העומדות עכשיו בפני ירושלים, כמו גם, את הצעדים הנרחבים שאנו ממליצים לנקוט בתקופה הקרובה.
1. דמוגרפיה
רקע: הרוב היהודי בירושלים ירד מ 72% בשנת 1990, לכ60% ב2020. אם מגמה זו תימשך, ירושלים עלולה לאבד את הרוב היהודי שלה תוך 10 שנים בודדות. הגורמים העיקריים להגירה יהודית השלילית בשלושת העשורים האחרונים הם דיור שאינו בר-השגה והיעדר אפשרויות תעסוקה.
אתגרכם: גדילו את הרוב היהודי בירושלים ל 85% ב10 השנים הקרובות.
המלצות מדיניות שלנו:
א. בניית 5,000 יחידות דיור לשנה למשך 10 השנים הקרובות, במיוחד בשכונות יהודיות שמחיריהן סבירות יותר (ראה להלן).
ב. הטבות מס ותמריצים לתושבים ועסקים חדשים.
ג. הקמת מטרופולין ירושלים רבתי (ראה להלן).
ד. הפיכת השכונות הערביות הגדולות שמעבר לגדר הביטחון לעיירות ישראליות נפרדות, אך לא חלק מירושלים. (מהלך זה יצמצם את המיעוט הערבי ההולך וגדל בשליש)
2. ביטחון
רקע: אירעו אלפי פיגועים וניסיונות פיגוע על תושבי ירושלים היהודים, במיוחד מאז תחילת אינתיפאדת הסכינים בשנת 2015. כמוכן, ישנם התקפות פרופגנדה בלתי פוסקות על הלגיטימיות של ירושלים יהודית.
אתגרכם: הפחתת מספר התקריות הביטחוניות ופשיעה באזור ירושלים באופן משמעותי ויצירת תחושת ביטחון ובטיחות חזקה יותר בקרב כל תושבי ירושלים. לתת מענה הסברתית ויחסי ציבור למתקפות פרופגנדיות.
המלצות מדיניות שלנו:
א. הגדלת מספר תחנות המשטרה ואנשי ביטחון באופן משמעותי בשכונות הערביות. אכיפה קפדנית אפילו של הפרות קלות להגברת ההרתעה.
ב. צוותי משימה גדולים, גלויים וסמויים – למאבק בסמים, פשע, אמצעי לחימה ופעילות חתרנית שיפעלו במיוחד בשכונות הצפופות שמעבר לגדר הביטחון – כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט/ראס חמיס.
ג. דיכוי קפדני מאוד של ארגונים ופרטים איסלאמיים אידאולוגיים.
ד. הגבלת בתי הספר ותוכניות הלימודים במגזר הערבי להיות תחת משרד החינוך הישראלי וסגירת בתי הספר של UNWRA ותוכניות עוינות אחרות.
ה. השקת קמפיינים של יחסי ציבור, הסברה וחינוכיים, מקומיים ובינלאומיים תוך שימוש נרחב במדיה חברתית ומשאבי אנוש כדי להילחם בהתקפות התעמולה ודה-לגיטימציה.
3. בנייה
רקע כללי:
במהלך 25 השנים האחרונות, יותר מ-420,000 יהודים עזבו את ירושלים. בעוד שרק 255,000 הגיעו. התחלות בנייה היו בממוצע 1,900 יחידות בשנה על אף ביקושים של מעל 4,000 יחידות. כתוצאה מכך, מחירי הדיור זינקו וגרמו ליהודים לעזוב את העיר לטובת מקומות ברי-השגה. חוסר האיזון הדמוגרפי גבר.
אתגרכם: להגדיל את האוכלוסייה היהודית בתחום העירוני הנוכחי בכ-350,000 איש.
המלצות מדיניות שלנו:
א. לדאוג לכך שיהיו יותר מ- 75,000 יחידות חדשות עד שנת 2040, במיוחד באזורי השכונות היהודיות ההיקפיות ששוחררו אחר 1967 שהן ברות ההשגה.
ב. ייעול תהליכי שינויי יעוד ואישורי בנייה, (במיוחד תמ”א 38), פינוי בינוי ורבי קומות חדשים.
ג. הקמת אזורי תעשייה והיי-טק חדשים בדגש על עטרות (צפון), ודרום ירושלים.
4. בנייה ערבית לא חוקית
רקע: במשך עשרות שנים הערבים בונים באופן בלתי חוקי במזרח ירושלים, כשהממשלה והעירייה כמעט ולא נאבקים בהם כלל (בניגוד לאכיפה הקפדנית ביותר באזורים היהודים). להערכתנו, ישנם כיום מעל 30,000 יחידות לא חוקיות בירושלים. פחות מ -1% מהם נהרסות או נתבעות כראוי. מעטים מאוד מהבונים הלא חוקיים משלמים מיסים עירוניים או אחרים על אף שהם נהנים משירותים עירוניים.
אתגרכם: צמצום הבנייה הבלתי חוקית לשיעורים דומים בערים גדולים אחרים באמצעות הריסות, חקיקה ואכיפה.
המלצות מדיניות:
א. מחקר עומק אודות היקף הבנייה הבלתי חוקית ומיקומם.
ב. עלייה משמעותית בפקחים אמינים וביקורות, וביקורת צד שלישי על עבודתם.
ג. אכיפה קפדנית של חוקי ונהלי בנייה עם אפס סובלנות ביחס להתחלות בנייה לא חוקיות – זה כרוך בהוצאת צווי הריסה או צווי הפסקת עבודה, בהתאם לנסיבות.
ד. יישום בפועל של אלפי פסקי-דין קיימים על הריסות וקנסות.
5. מטרופולין ירושלים רבתי
רקע: איומים דמוגרפיים וביטחוניים ואתגרים עירוניים בירושלים וסביבתה הובילו מנהיגים פוליטיים להציע הקמת מטרופולין ירושלים רבתי, דומה למה שקיים כבר בניו יורק, טורונטו, מונטריאול, לונדון ועוד הרבה ערים בעולם. מהלך זה יגדיל את האוכלוסייה היהודית בירושלים בכ-250,000 תושבים. כיום, עם הסכנה של אובדן רוב יהודי בירושלים ותוכנית טראמפ המאשרת את החלת החוק הישראלי בשטח C, הגיע הזמן הנכון ליישם תוכנית זו.
אתגרכם: שילוב ערי הלוויין המקיפות את ירושלים בעיריית מטרופולין ירושלים, תוך שמירה על עצמאות מקומית מוגבלת באמצעות מערכת רובעים מוניציפליים.
המלצות מדיניות:
א. מיד לאחר החלת החוק הישראלי באזור C, יש ליישם את הרחבת הגבולות המוניציפליים של ירושלים להכללת גוש עציון, ביתר עילית, מעלה אדומים, גבעת זאב ומבשרת ציון. (ראה מפה מצורפת)
ב. הכנת תכנית אזורית לחיבור בין אזורים חיצוניים אלה לגבולות העירוניים הנוכחיים עם תוכניות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור, אזורי תעשיה, אתרי תיירות, בתי מלון, מבני ציבור, מתקני ביטחון ושדה תעופה חדש.
אנו מפצירים בממשלת האחדות החדשה לאמץ את הצעות המדיניות הללו בכללותם. אז עתידה של ירושלים המאוחדת, מבחינה פוליטית, דמוגרפית, ביטחונית ועירונית תהיה מובטחת לדורות הבאים. ישנה גם הסכמה רחבה בקרב מרבית המפלגות הציוניות בישראל לגבי מדיניות זו.
אנו זקוקים להנהגה אמיצה ונחושה על מנת להגשים את חזונם של נביאינו הקדמונים תוך ביטוי האידיאלים שלהם במציאות מודרנית. יותר מכל הישג אחר, אלה יבלטו בתולדות ההיסטוריה היהודית העשירה שלנו.
יהי השם עמכם ויצליח דרככם!
חיים סילברשטיין, מייסד ונשיא דוד איילו, מנהל וחבר דירקטריון
נספח: מפה מוצעת של עיריית ירושלים רבתי בציון השכונת שיוסרו מירושלים
